סבא וסבתא שלי מקזבלנקה, הוא היה חייט והיא היתה תופרת וסורגת.
סבתא שלי היא סרגנית מדהימה, תמיד היתה סורגת לכולנו כל מה שאפשר: סוודרים, צעיפים, חותלות, כפפות, נעלי בית, כובעים ומה לא!
סבתא שלי היא סרגנית מדהימה, תמיד היתה סורגת לכולנו כל מה שאפשר: סוודרים, צעיפים, חותלות, כפפות, נעלי בית, כובעים ומה לא!
היא היתה סורגת במסרגה אחת מפיות, מפות ווילונות והכי מגניב: כל מני סלסלאות שהיתה משרה במי סוכר להקשות אותן
פשוט דברים מדהימים!
עכשיו היא כבר בת שמונים פלוס והיא כבר לא סורגת...
הייתי אצלה לפני כמה שבועות, אילו יצירות מהממות היא הראתה לי, יצירות של חיים שלמים.
החלטתי שאני חייבת ועכשיו להתחיל לסרוג איזו דויילי (מפית בקרושה) מגניבה.
מצאתי הוראות לדוגמה מתוקה של מישהי בשם דניס אוגוסטין והתחלתי לסרוג - מייד התחלתי עם צבעים שלא יהיה משעמם.
אני כרגע באמצע תהליך אבל הייתי חייבת לשתף כמה מקסים זה יוצא!
הגודל המלא אמור לצאת כפול (אני באמצע בערך...)משהו כמו קוטר של מטר.
אעדכן כשיהיה גמור כמובן!
אז שיהיה סוף שבוע נפלא!
אתי
כמה שזה מקסים, ומרגש איך שהכשרון וה passion עוברים להם כחוט השני מהסבתא לנכדה, אלו מלאכות שהיו עוברות להם מאמא לבת לאורך הדורות ובדור שלנו כשהמכונות סורגות לנו הכל, סריגת היד הרבה פחות שכיחה.
השבמחקכנ"ל לגבי המאכלים המסורתיים ועוד הרבה דברים שיהפכו לנדירים לאט לאט.
אני בטוחה שסבתא שלך שמחה לראות את העבודות שלך.